החלטה בתיק ה"פ 52461-03-11 - פסקדין

1.         בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ומקומית.

רקע

2.         המשיב - דניאל פלג , הגיש בקשה בדרך של המרצת פתיחה למתן צו המורה למבקשת או מי מטעמה לאפשר שחרור רכב שיובא על ידו והמאוחסן כיום במחסני נמל חיפה ולהורות על רישומו במשרד הרישוי.

            מדובר ברכב מסוג מזדה 3 שנת ייצור 2008 שנרכש על ידי המשיב בארצות הברית והובא לישראל. הרכב הגיע לישראל ביום 26/4/08.

            משביקש המשיב לשחרר את המכונית מהנמל הובהר לו כי עליו להמציא רישיון יבוא. בקשתו של המשיב לקבלת רישיון יבוא נדחתה.

3.         מהעובדות שהתבררו, מסתבר כי הרכב אותו ביקש המשיב לייבא הינו רכב מתוצרת יפן שיוצר על פי תקינה אמריקאית ונמכר לארצות הברית. מתשובתה של הגב' חיה בן ארי, מנהלת בכירה באגף הרכב במשרד התחבורה, לפנייתו של המשיב - מכתב מיו 28/7/08, עולה כי עד 12/3/08 אישר משרד התחבורה יבוא רכבים מארצות אחרות אף כי יוצרו על פי תקינה אמרקאית. מאז מועד זה שונתה המדיניות וכל רכב המיובא לישראל נדרש לעמוד בתקינה אירופאית, למעט רכב המיוצר באחת ממדינות NAFTA , כלומר ארה"ב, קנדה ומקסיקו. הואיל והרכב שביקש המשיב לייבא לא יוצר בארצות הברית אלא ביפן, הוא נדרש לעמוד בתקינה האירופאית. עוד הובהר למשיב כי הואיל והבקשה לרישיון הוגשה רק ביום 21/5/08' כלומר לאחר שינוי הכללים ליבוא, לא ניתן לאשר את הבקשה לרישיון יבוא.

4.         יצוין כי עמדת משרד התחבורה התבססה על תקנה 282 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 כנוסחה באותו מועד:

(א) לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן -

[...]

 (ב) מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים והוראות נוהל לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכל אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו ואת התנאים להוכחת עמידת הרכב בדרישות כאמור; התקנים הוראות הנוהל והתנאים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד.

(ג)  התקנים והוראות הנוהל האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על הנחיות האיחוד האירופי (EC) למעט כלי רכב שיוצרו במינות NAFTA ואשר לגביהם תתבסס התקינה על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית וכן על התקינה הישראלית.

כן הפנה משרד התחבורה לצו יבוא חופשי תשע"א - 2011 (בנוסחו במועד הרלבנטי) שהתנה את מתן הרישיון ליבוא רכב בכך שיעמוד בתנאים לרישומו על פי תקנות התעבורה.

5.         לאחר שבקשתו של המשיב לקבלת רישיון ליבוא הרכב נדחתה הוא החל לנקוט בהליכים שונים. תחילה פנה בכתב לרשויות השונות. משבקשותיו נדחו הגיש המבקש בקשה למתן צו עשה זמני לבית משפט השלום בתל אביב, בגדרה עתר לחייב את המבקשת לשחרר את הרכב לידיו (תיק 26517-12-09). ביום 16/2/10 החליט בית משפט השלום, כב' השופט י' הראל, כי הסמכות העניינית הבלעדית לדון בבקשה הינה לבית המשפט לעניינים מינהלים בתל אביב (נספח ב/3 לבקשה).

6.         בעקבות החלטה זו הגיש המשיב עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהלים בחיפה (עת"מ 3917-12-10). ביום 5/1/11 החליט כב' השופט א' אליקים למחוק את העתירה על הסף מחמת העדר סמכות מקומית. בית המשפט נמנע מהעברת הדיון לבית המשפט המוסמך הואיל ולא ניתן היה ללמוד היכן ניתנה ההחלטה נשוא העתירה, בתל אביב או בירושלים.

7.         בעקבות זאת הגיש המשיב עתירה לבית המשפט לעניינים מנהלים בתל אביב (עת"מ 39814-02-11) בה עתר להורות על שחרור הרכב וכן למתן צו המחייב את משרד התחבורה לרשום את הרכב לצורך רישוי. המבקשת מצידה ביקשה לסלק את העתירה על הסף מחמת שיהוי וחוסר ניקיון כפיים.

            המשיב לא המתין להכרעה בבקשה לסילוק על הסף אלא מיהר והגיש את הבקשה בתיק זה, שהיא בקשה בדרך של המרצת פתיחה. במקביל הגיש העותר בקשה למחיקת העתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהלים בתל אביב וביום 29/3/11 נמחקה העתירה.

8.         המבקשת שבה וטוענת כיום, כפי שטענה בדיון בעת"מ 3917-12-10 כי הסמכות לדון בתוקפה של החלטה שלא ליתן רישיון יבוא או רישיון רכב מסורה לבית המשפט לעניינים מנהלים. כן טוענת המבקשת כי הואיל וההחלטה הדוחה את בקשת המשיב לקבלת רישיון יבוא ניתנה בתל אביב הרי שעל פי תקנות בית המשפט לעניינים מינהלים הסמכות המקומית הינה בתל אביב.

9.         בתגובה לבקשה לסילוק על הסף הבהיר המשיב כי אינו מבקש לתקוף את ההחלטה שלא ליתן לו רישיון יבוא אלא מבקש הוא רק סעד המצהיר כי "הרכב נכון להיום, עומד בדרישות התקינה האירופאית באופן בו לאחר קבלת פסק דין הצהרתי בעניין זה, יפנה המבקש (המשיב - ר' ס') לרשויות היבוא פעם נוספת לעניין שחרור הרכב ממחסני הערובה".

10.        לאחר שהתיק הובא לעיוני נקבע דיון במסגרתו התברר כי המשיב מעוניין להגיש חוות דעת ולהראות כי הרכב עומד גם בתקינה האירופאית (דיון מיום 30/6/11). חוות דעת שכזו לא הוגשה אלא המשיב המציא מסמך המאשר כי אב טיפוס של הדגם עבר אישור תקינה אירופאית. בדיון מיום 19/7/11 הוברר מפי ראש תחום תקינה במשרד התחבורה כי אישור זה אינו רלבנטי לרכב שאותו מבקש המשיב לייבא. האישור לאב הטיפוס אינו מוכחש וישנם רכבים מאותו סוג המיוצרים על פי תקינה אירופאית. עם זאת הרכב הספציפי נשוא הבקשה יוצר על פי תקינה אמריקאית ויש הבדל בין התקנים. עוד הבהיר כי לא ניתן בדיעבד  לערוך בדיקה של  הרכב שכן התקנים מתייחסים להליכי הייצור השונים. בעקבות דברים אלו הציע המשיב להגיש חוות דעת ביחס לרכב הספציפי, אולם לא הייתה בידו חוות דעת שכזו.